|
שבת חברון. צמד מילים שאומרות הכל. תלמידי ישיבת תות"ל
חב"ד אור יהודה חוו את זה בשבת האחרונה שבת פרשת קורח.
צוות שלם, הכולל את יוני רובין מנהל הפנמיה ומדריך
הישיבה - בראש, ועוד מתלמידי התמימים, דואגים ומתכננים
לפרטי פרטים.
יום שישי. השעה אחת. הציוד על האוטובוסים. גם הבחורים
החוזרים ממבצעים עם צוות הישיבה ומשפחותיהם – ישובים
באוטובוס. היעד – קברי האבות והאמהות. אך לא רק זה, בשביל
תלמידי תומכי תמימים, נסיעה כזאת היא גם מסע שורשים
והיכירות עם נחלתם של רבותנו נשיאנו בארץ הקודש, וסיור
ב"עיר הבירה החבדי"ת" בתקופה שלפני פרעות תרפ"ט.
התחנה הראשונה – קבר רחל אמנו. רבים מהתלמידים ואף מצוות
הישיבה, לא היו במקום מזה שנים ארוכות. התפילה על קבר רחל,
המבנים החדשים בסמיכות לקבר, כמו גם חומות הבטון החדשות
לחלק מהקבוצה – הופכים יחדיו לחוויה של ממש. מוכרחים
להזדרז, עולים על האוטובוסים וממשיכים לעיר האבות – חברון.
מיד לאחר ההסתדרות בחדרים, ב"בית הכנסת אורחים" שבשכונת
אברהם אבינו, יוצאים כולם, לתמונה קבוצתית על רקע מערת
המכפלה. פוסעים לכיוון המערה כשלפתע שמים לב שמאחוריהם לא
פחות ולא יותר מאשר "טנק מבצעים" אמיתי - פשוטו כמשמעו –
הנוסע מאחורי התמימים בקול שירה וזמרה. הרב יוסי נחשון
עם משפחתו ואחיו ר' איציק נחשון באו זה עתה עם
הטנק לערוך קבלת פנים חגיגית לתמימים ברחבת המערת המכפלה.
הם כמובן לא שכחו לבוא עם ציוד כבד לצלם ולתעד את מעמד זה
כיאה וכיאות לביקור של תמימים מסוג כזה. הבחורים נעמדים על
המדרגות בואכה מערת המכפלה – פירמידה מושלמת. תמונות מכל
הכיוונים, וממשיכים הלאה.
ועכשיו, עולים לציון "הרבנית מנוחה רחל" – ניתן לחוש את
שבלבבות. לרבים ההליכה ברחובות חברון היא דבר של חידוש,
כמו גם ההליכה ברחובות שהיו בעבר סואנים בבני דודנו -
והיום מקדמות כל עובר אורח יהודי בברכת "ברוכים הבאים". לא
לטעות, לא רק את הלבבות מרגישים, גם את הרגלים. העליה קשה
– כולם מתנשפים. מגיעים לצומת "טי". שמאלה ל"תל רומיידה"
וימינה לרבנית מנוחה רחל, עושים ימינה, סוחבים את הרגלים
עוד כמה עשרות מטרים של עליה, והנה מימין פתחו של "בית
העלמין היהודי העתיק" של חברון.
מחשיך כבר – השבת נכנסת לציון מנוחה רחל ועימה מתחילים לא
פחות מאשר "סדר ניגונים" מעורר לבבות – בחצר הכולל שהוקם
על קברה. החיילים שעומדים בצד מתרגשים. גם בשבילים זו לא
"עוד קבוצה". קול הנגינה של התמימים פותח את הלבבות, והדיה
נישאים על פני חלק הארי של העיר חברון. וכמובן מיד לאחר
מכן "קבלת שבת" "לכה דודי" בניחוח מיוחד, וריקוד יחי
לאחריו. לא בכדי קראו המארגנים לשבת "שבת – כיבוש חברון".
יורדים חזרה, והפעם ל"בית רומנו" – קנינו של הרבי הרש"ב,
ובנינה של ישיבת "תורת אמת" בעבר. כיום, בנין ישיבת "שבי
חברון". כאן יערכו סעודות השבת.
נערכים לסעודה בחדר האוכל. האווירה מרוממת. כולם טפח מעל
הקרקע. מקדשים ומתחילים את סעודת השבת. ואז, ראשי הישוב
היהודי בחברון מפתיעים בזה אחר זה. ר' ברוך מרזל מגיע
ראשון, דקות מספר אחריו נכנס ר' נועם ארנון – דובר הישוב
היהודי בחברון, עודם מדברים, וגם ר' הלל הורביץ נכנס
לאולם. מתחילים להתוועד, האווירה מתחממת, התמימים כבר
מצמצמים רווחים ומתקרבים עם הכסאות, כולם נכנסים לאוירה.
ר' ברוך מרזל פותח במעלת המקום "בית רומנו" נחלתו של הרבי
הרש"ב. ר' ברוך שב ומדגיש "לולא התעקשותם של נשיאי חב"ד
לקנות ולשמר את נחלתם בחברון, קרוב לוודאי שהיום לא היה
ישוב יהודי כלל בחברון". מילים שאפשר למשש. דברים ש"תופסים
את התמימים". אלו הביאנו לחברון בכדי לשמוע ולהפנים את
דברים אלו – דיינו.
לר' הלל הורביץ ולנועם ארנון
נשאר רק להיכנס לדלת פתוחה. העינים כולם ממוקדות, הפיות
פעורים – כאומרים "ספרו כמה שיותר".
ר' הלל הורביץ מתאר את סיפורו האישי, כאשר בדיוק בשבת זו
"שבת קורח" לפני 16 שנה, בחזרו מתפילת יום השבת נדקר דקירה
קשה וכמעט קריטית בגבו, ברחוב העולה תל רומיידה. הוא מסיים
"הימים האלה נזכרים ונעשים, יש לתת שבח לרבונו של עולם על
מצב חברון היום, על כך שערביי העיר עזבו את האזור היהודי
כמעט לחלוטין, ובע"ה עלה נעלה וירשנו אותה".
ר' נועם ארנון הידוע בסגנון דיבורו המיוחד והמרתק, בוחר
לדבר על בית הכנסת אברהם אבינו שבשכונת אברהם אבינו, על
ביהכ"נ אדמו"ר האמצעי הצמוד אליו – נחלתו של אדמו"ר האמצעי
בחברון ועל שכונת אברהם אבינו בכלל. הוא מגולל את סיפור
בית הכנסת "אברהם אבינו" – ואת סיפור השכונה כולה. תוך כדי
דברים מגיע השליח הרב דני כהן המאחל לכולם "שלום
עליכם" דרך החלונות שבמפלס העליון של הבנין – במרומי חדר
האוכל. ר' נועם ארנון שקיבל את ה"שלום עליכם" בתוך שטף
דיבורו, לא שוכח להגיב מיד ולומר לתמימים "ראו איזו זכות
נפלאה יש לכם, רק הגעתם לחברון וכבר מקבלים "שלום עליכם
מהשמים"". הרב דני כהן יורד לחדר האוכל ודבריו על
חשיבות השליחות בעיר עם החיילים והחזרה לשרשי חב"ד בעיר –
מסיימים את סעודת השבת.
מסתכלים על השעון – עד עתה איש לא שם לב לשעון. קרוב
לשתיים אחר חצות. מזדרזים לנצל את השעות שנותרו למנוחה.
השכמה בשבע בבוקר, רצים לטבול במקווה המפוארת של שכונת
אברהם אבינו (לא לשכוח, ביוזמתו ותפעולו של הרב דני
כהן) – מקווה מסוג "קטן אבל חכם", טועמים מזונות ושתיה,
ופונים ל"מרכז גוטניק" לאמירת תהילים של שבת מברכים.
עם סיום התהילים, ממשיכים התמימים למערת המכפלה. השעה
10:30 בבוקר. זה עתה סיים אחרון המנינים את תפילת שחרית של
השבת והמערה כולה – שלנו. מתמקמים בחצר המערה – תחת הקירוי
הזמני שבין אולמות אברהם ויעקב אבותינו. מתכוננים לתפילה.
אה איזו אוירה מרוממת. מתחילים "שיבנה בית המקדש" בשירה
אדירה מתוך צפיה לראות זאת בפועל ממש.
סעודת שבת בבית רומנו. לא לשכוח, זו כמובן גם התוועדות שבת
מברכים. ולא עוד, אלא שבת מברכים תמוז – חודש הגאולה.
והדובדבן כמובן - "בחברון". התמימים פוצחים בניגון
ואוירת השבת החמה בלאו הכי מתחממת עוד יותר. הרב הענדל
ראש הישיבה מדבר על כך ששבת חברון בשביל 'תמים' הינה
שבת "התקשרות" לרבי.
ומסעודת השבת ל"סיור שרשים" בעיר חברון. השעה 16:00.
המארגנים לא שוכחים לציד כל בחור, בבקבוק מים קר. יוצאים
לדרך. את הסיור מדריך הת' יוני רובין שמסביר בטוב
טעם על ההסטוריה בעבר, ועל התוכניות בעתיד. מתחילים בבית
רומנו, ומשם ישר ל"תל רומיידה". רק נכנסים בשערי "תל
רומיידה" ו.. איך לא, ר' ברוך מרזל יוצא מביתו, לא שוכח
להוציא כוסות לשתיה קרה (ועל השאלה מים מנין (?!), אל
דאגה, מתקן למים קרים עומד בדרך קבע ברחבת תל רומיידה), רק
תעמדו לידו ההסברים והסיפורים קולחים מפיו. אוירה אותנטית
של "התחברות" עם המתיישבים במקום, ועם חוויותיהם. ממשיכים
לקבר ישי ורות. וכמובן, תצפית על העיר חברון מהגג של בנין
הקבע ב"תל רומיידה".
יורדים חזרה. נכנסים לבית הדסה, מקבלים הסבר, מבקרים
במוזיאון, ויוצאים חזרה. תלמידי התמימים מנצלים את
ההזדמנות בה עומדים ברחוב עשרות ילדים מתושבי המקום,
ופותחים באמירת פסוקים מרכזית. ממש מסיבות שבת בשדרת "דוד
המלך" של חברון. אכן "כיבוש". לקול הפסוקים יורד מביתו ר'
הלל הורוויץ ובתנועה של עדוד עם ידיו "נוסח חב"ד" משתלב עם
התמימים באמירת הפסוקים. ההמשך כבר מובן – במרכז הכביש
לצידי "בית שניאורסון" עומד ר' הלל הורוויץ ומסביבו
מתגודדים כמאת תמימים. ר' הלל עומד ומספר, בסגנונו
ובעדינותו המיוחדת על הבתים והנחלות החבדיו"ת שהם חלק לא
מבוטל מהישוב היהודי בחברון. ואז, חזרה למערת המכפלה. עם
דמדומי חמה, בשעה של רעוא דרעוין מתיישבים במעגל התמימים
וצוות הישיבה, על הדשא שלמרגלות מערת המכפלה. הניגונים כמו
מתנגנים מאליהם, כמו מסכמים את השבת הנפלאה אותה חוו. מאמר
חסידות ולאחר מכן תפילת ערבית במערת המכפלה.
חשבתם שנגמר? מיד לאחר תפילת ערבית הוציאו המארגנים את
מערכת ההגברה וכלי הנגינה שהוכנו מראש. מושכים חשמל
מאןשהוא – ופותחים בריקוד חסידי ברחבי מערת המכפלה. אכן
"שבת כיבוש חברון" "שבת התקשרות" "שבת לעילא ולעילא". "עלה
נעלה וירשנו אותה" בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.
|
